סמרטפון כאמצעי למידה לתינוקות, מה דעתכם?

כמה פעמים ראיתם ילדים קטנים ולעיתים גם תינוקות, משחקים בטבלט ואו במכשיר הסמרטפון של הוריהם?

ברור שהם מוצאים בהם עניין, אנו משתמשים במכשירים שמישים אלו בחיי היום יום שלנו והילדים צופים בנו משתמשים ומשחקים בהם, מרבית שעות היום.

כמו כן, מכשירים אלה, בעלי מסך המגע, משלבים בתוכם ניידות ונוחות שימוש, מתן סיפוק מידי למשתמש וגירוי חושים באמצעות צבעוניות אטרקטיבית, דמויות חמודות, תנועתיות וקולות.סמרטפון כאמצעי למידה לתינוקות

מבוגרים רבים (הורים וסבים) מתרגשים בעצמם מהשימוש בטכנולוגיה האינטראקטיבית הזו.

רבים מהם, רואים סמרטפון כאמצעי למידה לתינוקות ומאפשרים לילדיהם הקטנים לשחק, כיוון שזה כל כך נגיש ואפשרי או כיוון ששמעו, בעיקר דרך מודעות ופרסומות, שתינוקות יכולים ללמוד אותיות, מספרים, מילים ולהתפתח בעזרתם.

זאת למרות, שאין היום בנמצא, מחקר מדעי אחד, שמתאר את הקשר בין סמרטפון או טבלט, כאמצעי למידה של תינוקות.

שימוש בטבלט או סמרטפון כאמצעי למידה לתינוקות הינו מהלך נפוץ אצל הורים.

אפשר לראות הורים רבים שנותנים לילדיהם את מכשירי הסמרטפון שלהם, בעת המתנה בתורים או בעת מפגש או שיחה חברית.

אחרים אפילו מחליטים על רכישת מכשיר טבלט אישי עבורם, על מנת שיעסיק אותם, בעיתות משבר ושעמום, כמו במהלך נסיעה במכונית.

עבור קבוצת הורים זו, מכשירים אלה ומאות או אלפי האפליקציות שפותחו עבורם, שלפי תפיסתם כביכול מתאימות לתינוקות, משתמשים באמצעים כשמרטף (ביבי סיטר).

 

האם יש בפעילות זו תועלת או נזק לתינוקות הנחשפים למסכים האינטראקטיביים הללו?

לשאלה האם שימוש בטבלט או סמרטפון כאמצעי למידה לתינוקות מזיק, אין לי תשובה מוסמכת, אבל, חשוב להזכיר שוב, כי עד כה לא נערך אף מחקר רציני בנושא, כך שאין הוכחה חד משמעית ליתרון שבשימוש.

ברור אבל, כי שימוש מוגבר במכשירים אלה, על חשבון פעילות למידה המתבצעת תוך פעילויות יומיומית במציאות החיים, איננה מועילה (ראה מאמר אחר).

עבור ילדים בוגרים יותר, הפעילות האינטראקטיביות במכשירים אלה, מאפשרת ללמוד מושגים חדשים, הבנת רצף לוגי או קשר בין סיבה ותוצאה.

אבל תינוקות לעומת זאת , שנמצאים בשלבי ההתפתחות המוחית הבסיסית, השפעות פעילויות למידה אלו לטווח ארוך, אינן ברורות.

מהי עמדת הרשויות?

האקדמיה האמריקאית להתפתחות הילד, הודיעה בבהירות, כי כאשר מדובר על זמן מסכים, היא ממליצה לצמצם לחלוטין את זמן השהיה מול מסכים אצל ילדים שקטנים מגיל שנתיים.

הסיבה העיקרית קשורה לבעיות ועיכובים שמשפיעים על ההתפתחות השפתית.

חשוב לציין כי בהגדרת מסכים הכוונה היא לכל המסכים כולל: טלוויזיה, מחשב, וידאו, טבלטים ומכשירי סמרטפון.

מה אנחנו יודעים?
מחקרים רבים מראים כי ילדים לומדים יותר, מחוויות שמתרחשות בחיים האמתיים, בעיקר מפעילויות הקשורות לתנועה ועשיה.

לצערנו, מחקרים מראים, כי למרות האמור, ילדים בגיל 12 חודשים נחשפים לשימוש במסכים לממוצע הגבוה מ- 2 שעות ביום. (סכ"ה חיבור זמן השימוש במסכים של טלוויזיה, וידאו, מחשב, טבלט וסמרטפון).

ערך הפעילות המשחקית עבור תינוקות

למרות, שהרעיון שבו תינוקות ילמדו באמצעות בטכנולוגיות מתקדמות, נשמע מיוחד הוא עדיין לוקה בחסר בהיבטים שונים.

למשל, לימוד השימוש במושגים כמו "למעלה" "למטה" או "עצור" "התחל" וכדומה, איננו יכול להתחלף בחווית הלמידה המתקיימת באמצעות המשחק המוחשי והמעשי.

קשה יהיה לפתח באמצעות פעילויות מהעולם הדו-ממדי של המסכים, את החוויה של גילוי וחקירה, קואורדינציה, קשר יד-עיין, תפיסה חזותית וכישורים נוספים.

לדעתי, זה ממש קריטי שילדים ירכשו כישורים חדשים באמצעות אינטראקציה אנושית וחפצים.

בניה, טיפוס, העמדת פנים, התנגשות, חפירה ויצירת ערימות, כולן חוויות תלת חושיות שאינן יכולות להיות מוחלפות בפעילות המתבצעת באמצעות מסכים.

כתיבת תגובה