חשיבה יצירתית, לא בבית ספרינו!
כל ילד נולד כיצירתי ובעל חשיבה יצירתית אבל דרגת האישיות היצירתיות שונה מהאחר.
בכל אחד מילדינו מרכיבים של דמיון ויצירתי, אצל אחדים היא בולטת בעצמה גבוהה מלידה ואילו אצל אחרים צריך לעורר את הצורך להפעילה.
השאלה העיקרית העומדת בפנינו ההורים היא עד כמה בכוחנו לקדם יכולות אלו? ואולי קודם לכן איך לא נתרום ונחבל בכושר היצירתיות טבעי זה?
יצירתיות לא קשורה לפרויקט או אירוע מסוים, זו היא תכונה שנרכשת, ברוב המקרים, במהלך הילדות.
תכונה זו קשורה בדרך כלל בקיום ביטחון עצמי, במחשבה ויכולת קוגניטיבית גמישות.
האם גם לילדי יכולת חשיבה יצירתיות, ולמה לא?
אישיות יצירתית מאופיינת אצל ילדים כבעלי יכולת משחקית, בעלי חוש הומור, פתוחים, רגישים וסקרניים לסביבה.
תכונות אלה מגובות בדרך כלל ביכולות כמו: נכונות להסתכן מעט יותר מהאחרים, יכולת לקחת אחריות, לספוג ולהכיל כישלונות וללמוד מתוך הכישלונות, וכן יכולת להנות מהתהליך עצמו ולהביע שביעות רצון.
הטענה הרווחת, מבחינה בילדים יצירתיים, ככאלה המשתמשים באותם תהליכים קוגניטיביים שכלל הילדים משתמשים בהם, אך בדרך יעילה וגמישה יותר.
ילדים בעלי אישיות יצירתית הם אלה שיעסקו בהצבת יעדים חדשים ושאפתניים והשגתם.
מחקרים, בארץ (כהן, 1993) ובעולם מראים כי התכונה המכילה יצירתיות משתנה במהלך שנות החיים. כמעט כול הילדים מתחילים את חייהם כשהם יצירתיים פעילים.
רמת יצירתיות גבוהה מתגלה אצל ילדים בגיל הרך, בגן לפני תחילת הלימודים בבית הספר ואילו בגיל שמונה או תשע, הצורך בנאמנות למציאות והטבעת הרגלים "רעים" של חשיבה ושל התנהגות, מחבלים בכושר היצירתיות טבעי זה.
אחרים (גילפורד, 1972) שחקרו את שנות הנערות, מצביעים על עצירה כמעט מוחלטת בהתפתחות היצירתיות בשנים אלה והתעוררות חדשה של התפתחות זו, תוך עליה לשיא, החלה אצל בני השלושים פלוס.
חשיבה יצירתית, למה לא אצלנו בבית?
החשיבה היצירתית מבוססת על מרכיב יסודי של בחינת "בעיה או אירוע" וחיפוש אפשרויות חדשות לפתרון, בצורה חופשית וללא חשש מכישלון.
ילד יצירתי הופך לכזה לאחר שגיבש לעצמו: ערך עצמי גבוה, מקור לשליטה פנימית ותחושת מסוגלות גבוהה.
למעשה, כדי שילדים יגיעו למצב זה הם צריכים לחוות תהליכים אישיים בהם הגיע לפתרון של מספר בעיות שונות בצורה יצירתית.
האם אפשר לפתח יצירתיות וחשיבה יצירתית?
אפשר לפתח וללמד יצירתיות רק על ידי שינוי יעדי הלמידה והעמדת תהליך פיתוח היצירתיות במרכז.
שינוי זה יאפשר הפחתת מתחים ולחצים המוטלים על הילד הלומד ותאפשר התמקדות בהכוונה תוך עידוד הילד להעלות רעיונות.
התהליך מחייב הגברת הלגיטימיות למתן תשובות שגויות ולעיתים בעלות אופי שטותי, כחלק מתהליך של ניסוי וטעייה.
בפני הילד הלומד צריכה להיות מוצגת בעיה אשר נתפסת בעיניו כאתגר אפשרי, רק כך יהיה מודע לה ויתכוון לנסות לפתור אותה בדרך יצירתית.
שימוש ב,הרפתקאות למידה והקשר לחשיבה יצירתית?
ניתן לפתח מיומנויות של חשיבה יצירתית באמצעות ומתודולוגיות הוראה שונות.
חלק מהשיטות לפיתוח היצירתיות אצל ילדים נעשה בדרך של הצגת בעיה באמצעות הרפתקאות למידה דמיונית המאפשרת התמודדות עם פעילות חוויית מתוכננת הכובשת את דמיונו של הילד.
הרפתקאות למידה ראויה היא זו שתעמיד את הילד בפני אתגרים שונים בדרגות קושי שונות, יחד עם לימוד של נושאים חדשים, המרחיבים את המודעות לעצמו והקשר לסביבה.
ערך השטות?
הומור ויצירתיות מתבססים על חשיבה יצירתית מקורית וקשורים זה לזה.
שילובם יחד יסייע לכל אדם להתמודד עם לחצים ומתחים בצורה יעילה ונעימה. יש ביכולתו של ההומור להקנות לאדם את הביטחון העצמי הנחוץ לו לבחינת רעיונותיו באופן חופשי ללא חשש מכישלון.
כיצד לא נחבל בכושר היצירתיות וביצירתית הטבעית?
בשנים ראשונות, ההורים, המשפחה, גן ילדים, השמרטף/ית, ובית ספר הם הגורמים המשפיעים ביותר על יכולת חשיבה יצירתית של ילדינו.
במידה וגורמים אלה יעודדו מחשבה מחוץ למסגרת, הם יסיעו לילד לפתח את הגמישות המחשבתית שהיא שלב בסיסי ביצירתיות.
גמישות מחשבתית, פירושה, יכולת לקבל את העובדה כי לכל בעיה, קימת יותר מאפשרות פתרון אחת.
למרות שהדבר נראה פשוט ליישום, במסגרת התא המשפחתי קיים קושי לאפשר גמישות מחשבתית.
יש קושי למנהלים במסגרת, קרי ההורים, המנסים יום יום ליצר חוקיות ומסגרת תפקוד מסוימת, לאפשר גמישות לכל אחד מהמשתתפים במסגרת זו.
גמישות מחשבתית משתמעת כחריגה מהמסגרת הקבועה ופירושה איום על שלמות התפקוד המשפחתי.
נדרשת יכולת הורית והמון מחשבה, סבלנות, פתיחות, ביטחון עצמי ואמונה בדרך, על מנת לאפשר גמישות מסוג זה והתפתחות היצירתיות של הילד.
הי, תודה על המאמר הקצר היה מרענן לשמוע ממך שנית . אני בהחלט מבין נקודת מבט נוספת על הנאמר.
חיפשתי זאת במשך זמן ממושך אונליין ולא נתקלתי. האם אפשר להוסיף אותך כחבר בטוויטר שלי, כך שאוכל להמשיך לקרוא את המאמרים שלך ?.
תודה על הפוסט היה חשוב להתעדכן שוב . אפשרת לי לראות נקודת מבט נוספת על הנאמר.
גוגלתי אחר זאת במשך זמן ממושך ברשת ולא ראיתי . האם אפשר להוסיף אותך כחבר בגוגל + שלי, כך שאוכל להמשיך לקרוא את המאמרים שלך ?.
יש לי מה לומר על הנאמר אבל באופן פרטי | חשבתי גם לבדוק עמך את האפשרות להיות כותב אורח באתר שלי ? | | מרשה לעצמי לשאול, האם תסכים לקיים החלפת קישורים עם האתר שלי שאני מנהל ?
חיפשתי זאת במשך זמן ממושך באינטרנט ולא ראיתי . האם אפשר להוסיף אותך כחבר בטוויטר שלי, כך שאוכל להמשיך להעביר לאחרים את המידע המעניין ?.
אשמח אם נוכל לדבר על הנושא | חשבתי גם לבדוק עמך את האפשרות להעלות המידע גם באתר שלי ? | | מרשה לעצמי לשאול, האם תסכים לקיים לינקים עם הבלוג שלי שאני מנהל ?
חשבתי על האפשרות לשתף פעולה בנושא | חשבתי גם לבדוק עמך את האפשרות להיות כותב אורח בקבוצת הפייסבוק שלי ? | | מרשה לעצמי לשאול, האם תסכים לעשות החלפת קישורים עם פורומים ובלוגים שאני מנהל ?
הי, תודה על המאמר הקצר היה מאיר עיניים לשמוע ממך כמו תמיד. עכשיו אני מבין נקודת מבט שונה על הנאמר.
גוגלתי אחר זאת במשך זמן ממושך ברשת ולא ראיתי . החלטתי להוסיף אותך כחבר בטוויטר שלי, כך שאוכל להמשיך לקרוא את המידע המעניין ?.
כל הכבוד על המידע היה מרענן להתעדכן כמו תמיד. אפשרת לי לראות נקודת מבט שאינה שלי על הנאמר.
לא תמיד אני מבינה למה אתה בדיוק מתכוון אבל מרענן לעיין גם דברים שאינם תואמים לדעתי, ולו רק לצורך הרחבת הידע או התמודדות עם מציאות חדשה . האם תוכל לכתוב פוסט נוסף בתחום?
Pingback: משחקי מחשב לילדים, האם משפרים יכולות למידה?
Pingback: ומה לגבי תוכנות מחשב עבור ילדים עם הפרעות קשב, האם קיימות? | לימודיסק - משחקי מחשב לילדים
Pingback: משחקי מחשב לילדים, האם משפרים יכולות למידה?